Near Field Communication NFC או בעברית "תקשורת שדה קרוב" הינה טכנולוגית אלחוטית מבוססת RFID 13.56 MHz ומשדרת בתדר לטווחים קצרים מאוד. הטכנולוגיה פותחה לראשונה בשנת 2002 ע"י חברת Philips ובקצרה הינה הרחבה של תקן ISO/IEC 14443-A/B לכרטיסי קירבה חכמים (smart card) המשלבת את היכולות של כרטים 'קירבה' חכם וקורא כרטיסים להתקן יחיד.
טכנולוגיית NFC מוטמעת בטלפונים סלולריים חכמים חדישים ומאפשרת תקשורת נתונים דו כיוונית, ללא מגע, מאובטחת בין שני התקנים הנמצאים במרחק קטן מ 5 ס"מ כאשר קצב התקשורת בין שני התקנים הינו נמוך יחסית ויכול לנוע בין 106Kbp ל 424Kbps. התקן יכול להיות סמרטפון תומך ' NFC' או תג NFC פסיבי, או קורא NFC, וכד'.
חשוב לציין כי התמיכה ב NFC בטלפון הסלולרי מתאפשרת רק כאשר יצרן הטלפון הוסיף את רכיבי חומרה היעודיים הנדרשים לתקשורת ולכן NFC מוטמעת רק בטלפונים חדישים כלומר סמרטפונים. ניתן גם לאפשר יכולות לטלפונים סלולריים כאלו שלא הוטמעו בהם רכיבי החומרה הנדרשים ע"י פתרונות שונים.
הטכנולוגייה מתוקננת במספר גופי תקינה כאשר כל אחד אחראי על רובד אחר בטכנולוגייה ובשכבות התקשורת. הבולטים שבהם הינם : NFC Forum, IEEE, Global Platforms, GSMA.
סמרטפון תומך NFC יכול לעבוד באחד משלושה מצבי פעולה הבאים:
לכל מצב פעולה יש את היתרונות והחסרונות שלו והוא מתאים ליישומים שונים.
מכיוון ש NFC יכול להעביר מידע רגיש מהסמרטפון לקורא, יש חשש מובן מרמת האבטחה שהטכנולוגייה מספקת. במצב פעולה של tag/card emulation, כל התקשורת בין הסמרטפון לקורא הינה מאובטחת ברמת האבטחה הגבוהה ביותר הכוללת מנגנון אימות מתקדם ,(authentication) והצפנת נתונים. מצבי הפעולה האחרים הינם חשופים יותר ודורשים התאמות מיוחדות על מנת להעביר את המידע בצורה מאובטחת.